מילות החליפו שפות טורקית והפרסיות

כתובת המאמר המקורי כאן

בסביבות מילות החליפו שפות טורקית והפרסיות ייתכנו כמה מאמרים טובים:

http://www.azargoshnasp.com/languages/Persian/persianmain.htm

בפרט,:

חברה עלי אצע'ר:

אינטראקציה עם השפה הפרסית וספרות טורקית שפה וספרות و

loanwords הפרסי באנטוליה טורקית אנדריאס Tietze- מזרח, 20 (1967) עמ '- 125-168

הפרסי Ableitungsuffixe בAzerosmanischen אנדריאס Tietze

וינר Zeitschrift פרווה הלקוחות של המזרח (59/60) עמ '- 154-200, 1963/1964

דחוס נייר, אלא גם השפעה חיובית על השפות האיראניות טורקית, אזרביג'אן הוכנס כאן:

ix. גורמים איראניים באזרו תורכי

אזרי הוא, אולי אחרי אוזבקי, השפה התורכיה שעליו איראני הפעילה את ההשפעה-בעיקר החזקה בפונולוגיה, תחביר ואוצר מילים, פחות במורפולוגיה. הרבה של ההתערבות האיראנית הוא גם הווה, אם כי פחות חזק בשפות טורקיות אחרות, למשל:, עות'מאני תורכי, אבל תכונות רבות הן ספציפיות לאזור. ההשפעה האיראנית החזקה על אוגוז הטורקי כבר החלה במרכז אסיה. הדובר איראנית מאז הפרסית אזרבייג'ן הייתה הרבה לפני ההגירה התורכיה, חל תת יסודי- והשפעה איראנית adstrative על ניבים של האזור: חלק מהם, כגון Aynallū וQašqā'ī (אם כי אלה לעתים מסווגים כניבים שאינם אזרי), הם בעיקר מאוד Iranized. יתר על כן, פרסיים כשפה התרבותית הדומיננטית שיחק -role superstrative-או "גגות", שהוא ברור עדיין כיום בדרום אזרבייג'אן עם חוסר סטנדרטיזציה לשונית וארוכות שנים דו-לשוניות כלליות שלה.

למרות שהכיר בהשפעתה של איראן על אזרי בדרך כלל עדיין לא נחקר. למחקר ראוי בתחום זה מידע נוסף נדרש לא רק על גרסאות שונות של אזרי אלא גם על הניבים האיראניים המקומיים של אזורי המגע, כמו טאטי וṬāleši.

פוֹנוֹלוֹגִיָה. יש הפרעה ניכרת ברמה הפונולוגית. For example, כל הניבים אזרי מדובר באיראן להציג הפרעות phonotactic, נובע בחלקו השפעה האיראנית. מושפע במיוחד היא ההרמוניה הצליל התורכיה, אם כי פחות מאשר באוזבקי. אנו מוצאים, למשל:, הלא הרמוני, דהיינו, סיומות בלתי משתנות כמו –מקסימום (סיומת הפועל): -max "לדעת,"וכו '. זה ותופעות דומות אחרות הם בדרך כלל הסבירו כתוצאות של האיראניזציה, דהיינו, פירוט של הרמוניה ווקאלית ונטייה לנטרל תנועות ולבטא אותם באופן מרכזי. עם זאת, לא כל החריגה מכללי ההרמוניה ווקאלית של תקן תורכי ניתן לייחס לגורמים חיצוניים.

חריג נוסף לנטיית phonotactic טורקית נפוצה, שמע בעיקר בדיבור משכיל, הוא הפישוט של אשכולות עיצור. כך, [חשבתי] "מחשבה" הוא שמע במקום צורה המשולבת [רעיון], וכו '.

בפונטיקה יש כמה דוגמאות להשפעה ככל הנראה איראנית:

Vocalism. נטייה (הידוע גם בניבים טורקיים "Iranized" של מרכז אסיה) לקראת הגיית fronted של תנועות, למשל:, המשמרת של a > ä (K. פוי, 1903, p. 185). בהתאם לכך, הקצר a בערבית ובפרסית loanwords מוצג כתנועת חזית לעתים קרובות יותר מאשר בטורקית אפילו בשכונה של עיצורים-וִילוֹנִי dorso תקיף ו, למשל:, Baxt "אושר" (תורכי באט). הנטייה עשויה להיות תקפה גם לתנועות גבוהות לא המעוגלות. אפילו אם, כמו באוזבקית, ניו האויגרי, etc., המרחק הפונטי בין החלק הקדמי ב ואת הגב אני פחת, האופוזיציה פונולוגי הוא עדיין שמר. (Gagauz ו Karaim יש תפיסה דומה, הגיית חזית של טורקיות נפוצות אני תחת השפעה סלאבית.) בכמה ניבים אזרו, אני בולט עם הלשון מעט יותר מתקדם מאשר תורכי. עם זאת, תופעה זו היא קשה לאבחון במונחים של התערבות, מאז הוא ציין גם בשפות Kipchak (קזחית, Karakalpak, ו טטרי). ישנן גם סיבות להניח את קיומו של נייטרלי schwa בחלק ניבים אזרו; M. V. Monteil מזכיר צליל "עלe סגור פרסי,"למשל,, מאנה "לי," דה "השם שלו" (במקום מאני, עדי; cf. L. ג'והנסון, 1978-79).

הנטייה כלפי ההגייה מול באה לידי ביטוי גם במשמרת של יי– > ב– במילים כמו מודעה "נחש" (תורכי Yilan). הניבים הדרומיים להראות צורות מאוד palatalized של k, g וl, למשל:, [COC] לCommon תורכי מטבחים "שורש". כך, למרות "הפרות סדר" של מערכת התנועה, מתאם חך הברות הבסיסי נשמר גם בניבים אזרי.

ההגייה פתוחה יחסית של ä מתקרב לזה של פרסיים a. לדברי L. התצפיות של ליגטי, "התנועה אזרי תמיד מבקשת לעמוד, לפחות בפרס ובאפגניסטן, ההגייה שלa פרסיים (או טג'יקית) מקומי " (1,957, p. 114). בחלק מהניבים אזרי, כמו באוזבקית, עוד a: הוא פחות או יותר מעוגל, למשל:, [כן:ד] ". זיכרון" תנועות בדרך כלל טורקיות זרות פרסיים מוחלפות לעתים על ידי יותר צלילים מוכרים, דהיינו, ISLAND > o, ü > ב (M. Širäliyev, 1968, עמ '. 43f.), הברות הלא ראשוניות אני > ב, וכו '. זה עדיין בגדר שאלה פתוחה אם בניבים כמה שרידים של ניגודי כמות תנועות טורקיות נשמרו תחת שפעת התנועות הפרסיות הארוכות. בעוד מופעים תורכיים סלידה נגד פרסי אווה (< ו), דיפתונג זה קורה בתדירות גבוהה אזור (וכן טורקמנים) ניבים. במקביל לפיתוח הפרסי אווה < ו, אפילו תנועות טורקיות מילות נמוכות מקומית נמצאות labialized מול אלמנט שְׁפָתִי: ו > אווה (לעתים קרובות > o:), למשל:, dowšan או לעשות:שאן "ארנב" (<*taβïšγa:n, cf. תורכי tavšan).

Consonantism. תכונה איראנית consonantism היא העיצורים מחונככים של עיצורים מסוימים (בעיקר k, g, l) האמור לעיל. כמו Turkman ורבי ניבי אנטוליה, יש חילוף קבוע של פורטיס un-פרסית q: בתחילה על ידי קולי, למשל:, גל– "להישאר," גאס "ציפור,” non-initially usually by spirantization, למשל:, yaxïn “near," yatax “bed.” (In Standard Azeri the latter change is restricted to the first syllable boundary.) אזרי, as Persian, but contrary to modern Turkish, has both [x] and [h]. There is no resistance to z (with substitution by g, as in some other Turkic languages). Initial fricative γ-, which does not occur in Turkish, is accepted to some extent, essentially in educated speech: γeyrät “zeal” (cf. תורכי gayrät), וכו '. The un-Turkic sound f is not only accepted in loanwords (häftä “week” against Kazakh apta), but also replaces native p in some dialects: למשל:, if “thread.” (This phonetical development is also met with in Turkmen and Uzbek dialects.)

Suprasegmental features. In some dialects a special intonation pattern at the end of yes/no-questions, ואולי בשל ההשפעה האיראנית, מחליף את חלקיקי המלה Mi.

מורפולוגיה. סיומות derivational איראניות נמצאו אזרי הן –באז, –ו, –אבל, –ב, –מה, –מטמון, –לאחר, –סטן, and –XANA, וכו '. קידומות איראניות כגון עם– ~ להיות– and נה עדיין לשחק תפקיד מילה היווצרות. (כל האלמנטים הללו היו תכופים העות'מאנית הטורקי אבל עכשיו כבר נטש ברובו.) החיבור של בלשון יחיד בגוף ראשון –(ו)Am בדרך כלל מוסבר מושפע כמו על ידי הסיום האישי הפרסי המקביל –בבוקר. קורסי בחירה כמו אל-א-מ ' "אני (מאי) לקחת" מזכיר במבנה שלהם המשאלה הפרסית (גזע הווה + סופים אישיים, e.g. בר-עם "אני לוקח"). המושלם הפרסית של הסוג עמאד (AST) "הוא בא" (עבר פעול [+ אוגד]) אולי הם אישרו את השימוש –(U)ב(קשה) כצורה מושלמת כרגיל אצל הטורקים של איראן. (לקבלת הטפסים המושלמים השונים, נראה. Širäliyev, 1967, עמ '. 213-20.) Sonqori, Aynallū ו Qašqā'ī (ואולי לא ניתן לסיווג כמו ניבים אזרו) שימוש פרסי –לוקח כמו סיומת השוואתית, למשל:, Aynallū yektär "טוב." איראן עשויה גם להשפיע על ההיבט ערכי זמני, בעיקר של צורות המושלמות, אשר פונקציה דומה מאוד הפרסי לשכלל מתוח, למשל:, ואני yazmïša "כתבתי." gälibsän "הגעת." (עבור אזרי וטורקית –עכבר, לראות L. ג'והנסון, היבט תורכי, מיינץ, 1971, עמ '. 289f.).

תחביר. שפעת איראן על תחביר אזור ברורה במיוחד במבנה של משפטים מורכבים, במיוחד סוציולקט של המשכילים. (שים לב כי רוב התכונות המודאגות התרחשו בתדירות גבוהה יותר עותומאני אבל כבר ויתר בטורקית התקן מודרנית; כמה לְהִתְקַיֵם כמו זנים ירודים.) ישנו סוג של תחביר העתק: חיקויים של מבני subordinative שפה-סוג ההודו-אירופית משמשים במקום תורכי, שמאל-הסתעפות, קונסטרוקציות, בה האלמנטים הנדחים הם פחות או יותר הרחיבו מרכיבי משפט, מורפולוגית מבוסס על שמות עצם מילוליים, participles, ו gerunds, cf. Bilirsänmi גברים kimäm? "אתה יודע מי אני?" (במקום הייתי איש olduγu של bilirsänm שלי?); HEC מי ידעך, כי בשבילו, היה הפטרון של xäbär Isdaan זה (מירזה איברהימוב) "אף אחד לא אמר כלום, כי כולם ידעו על הפרשה הזאת" (במקום החם Isdaan xäbä זה הסוף של HEC olduγ מי ידעך). כמו עותומאני Chaghatay, צירופים פרסים subordinative, זר מבנה משפט טורקי, נמצא בשימוש נרחב, במיוחד של, which appears as a connective device between sentences of different kinds, למשל:, Görmüšäm ki, onlar xošbäxt olublar “I have seen that they have become happy” (במקום Onlarïn xošbäxt olduglarïnï görmüšäm); Bir ata ki, bu išlär ilä mäšγul olan, onun oγlu da išgüzar olar “Also the son of a father who occupies himself with these things becomes skilful” (במקום Bu išlär ilä mäšγul olan atanïn oγlu da išgüzar olar); Sizin väzifäniz budur ki, tä’lim veräsiz “It is your duty to teach” (במקום Sizin väzifeniz, tä’lim vermäkdir); Män istärdim ki, sän gälsän “I would like you to come” (במקום Sänin gälmäyini istärdim); Atasï ona pul verir ki, o gedä bilsin “His father gives him money in order that he may be able to go” (במקום O, gedä bilsin deyä, atasï ona pul verir); Kitabï ačïrdïm ki, gapï döyüldü “I was just opening the book as there was a knock at the door” (במקום Kitabï ačdïgda gapï döyüldü). Like the Iranian subjunctive the optative is often used as a sort of subordinative mood.

Several conjunctions (and/or connective adverbs) of Persian origin are used even in Standard Azeri, למשל:, ägär “if," čünki “for," gah . . . gah “now . . . now," häm “also," hämčinin “also," häṛčänd “although," härgah “if," . . . “neither . . . nor," näinki “not only," yainki “or," yaxud “or," zira "עבור." עם זאת, הן אלה צירופי ממוצא ערבי להתרחש לעתים קרובות רק בדיבור משכיל. תוארי פועל תכוף אחר, מילות מודאלי, וחלקיקים הם באלי "כן," בלקה "אולי," Bas "נו," פ "כן," hämišä "תמיד," קיבות "באמת,"וכו '.

לקסיקון. האלמנטים האיראניים אזור הן רבים במיוחד ברמה הלקסיקלית. אזרו בעל מספר רב של loanwords האיראני נעדר או לעתים נדירות בטורקיות (קל "קל," בר "פרי," Maid "צעיר," זוג "עקום," Girda "סבב," כוש "תודעה," מה "חירש," köhnä "ישן," טיטו "רחוב," מה "נחושת," פיס "סתיו, נפילה," Sanbei "יום שבת," Tursi "חמוץ," וכו.); ניבים, למשל:, אנא "אנא," güzäšt חי "סלח לי," xudahafiz "הֱיה שלום"; שכבות רבות במשפטים (זימי XOS– "לרצות,"נטבע על פרסי amadan כדי, etc.); זיהומים מורפולוגיים כמו Tanis ol– "לדעת" = תן-, cf. פַּרסִית דיין "ידע". חלק כינויי ללא הגבלת זמן הם ממוצא פרסי, למשל:, שינקין "אותו דבר." כאן "כֹּל," זה קאס "כל אחד," HEC "כל." זה חייב להיות משמאל מחקר נוסף כדי לברר את השכבות השונות של אלמנטים שאולים בקורס של הסימביוזה אייר-התורכיה הארוכה. ייתכנו כמה קריטריונים פונטי, למשל:, ה majhūl תנועה בצורות כמו מספיק "חָבֵר" (פרסי מודרני אבק < דוסט) מצביע על תאריך מוקדם של הלוואות, ואילו הוראות "לחם חוקו" (cf. פַּרסִית rūzī < עלה) הוא מאוחר יחסית שאילת מילים.

כמות האלמנטים לקסיקלי האיראני שונה משמעותית צורות שונות של אזרי. פרסי הוא יותר דומיננטי בכתב מאשר אזרי המדוברת; הדומיננטי הוא גם יותר לידי ביטוי השפה של המשכילים. באשר אוצר המילים innovatory, בצפון אזור קרובות מעדיף loanwords רוסית (למשל:, vaγzal "תחנת רכבת"), איפה אזרו בדרום בוחר אלה פרסים או מקבל מילות אירופאיות באמצעות תיווכיו של פרסית או תורכי (למשל:, istgah, באמת, תחנה). מאז, במשך כמה עשורים, חלה קטנה, אם בכלל, חילופי תרבות בין שני חלקי אזרבייג'ן, מובנות הדדית הולך ופוחת. בעוד המועצות אזרבייג'ן, מאמצי טהרן הניבו תוצאות ניכרות, שפת אזרביג'אן של איראן, חינוך בבית ספר ואת השפעתה הגוברת של תקשורת המונים הפרסית, נשאר מאוד תלוי פרסי.

ביבליוגרפיה : כפי G. Asthenie מעיר A "אייר-Altaistica: שפות טורקיות מונגולית הפרסי ובאפגניסטן" (ב Th. A. Sebeok, ed., מגמות עכשוויות בלשנות WE, האג, 1970, עמ '. 217-34), ישנם "דברי ספורדי בלבד על השפעת איראן על השפות אירנו-Altaic." (לפרטים, לראות בביבליוגרפיה הוסיף למאמר של Doerfer.) עבודה בסיסית על אזרי של אזרבייג'ן הפרסי היא K. פוי: "מחקרים Azerbajğanische עם מאפיין של דרום הטורקי," הודעות של מחלקת שפות מזרחי בברלין, Westasiatische Studien 6, 1903, עמ '. 126-94; 7, 1904, עמ '. 197-265. הערות חשובות נמצאות T. קובלסקי, סר אורל והקלטות קוליות של שטיין בניב Äinallu מדרום פרס, קרקוב, 1939; L. ליגטי, "בשפת Afchars אפגניסטן," Acta Orientalia Hungarica 7, 1957, עמ '. 110-56; V. Monteil, “Sur le dialecte turc de l’Azerbâydjân iranien," JA 244, 1956, עמ '. 1-77. General problems of Iranian influence are treated in K. H. Menges, “Indo-European Influences on Ural-Altaic Languages," Word 1, 1933, עמ '. 188-93. See also L. ג'והנסון: “Die westoghusische Labialharmonie," Orientalia Suecana 27-28, 1978-79, עמ '. 63-107 and “Reproduktion, Widerstand und Anpassung: Zur lautlichen Iranisierung im Türkischen,” in R. Schmitt and P. O. Skjærvø, eds., Studia Grammatica Iranica. Festschrift für Helmut Humbach, Munich, 1986, עמ '. 185-201. Y. Z. Širvani, Äräb vä fars sözläri lüγäti, Baku, 1967. A standard work on Azerbaijani dialectology is M. Širäliyev, Azärbayjan dialektologiyasïnïn äsaslarï, Baku, 1967. See also G. Windfuhr, Persian Grammar, האג, Paris, and New York, 1979, עמ '. 188-89.

(L. ג'והנסון)

ומאמרים רבים נכתבו בעניין זה,. באופן כללי, את השפה הטורקית פרסית היא לא הרבה עבודה. לדברי פרופ 'חאווייר Planhol עם ציטוט מהספר Grhad Dvrfr:

Xavier Plagnole, “ארץ איראן”, האנציקלופדיה דניקה. “הטורקים, מצד שני, איום אימתני: החדירה שלהם לתוך אדמות איראניות הייתה ניכרת, to such an extent that vast regions adapted their language. This process was all the more remarkable since, in spite of their almost uninterrupted political domination for nearly 1,000 years, the cultural influence of these rough nomads on Iran’s refined civilization remained extremely tenuous. This is demonstrated by the mediocre linguistic contribution, for which exhaustive statistical studies have been made (Doerfer). The number of Turkish or Mongol words that entered Persian, though not negligible, remained limited to 2,135, דהיינו, 3 percent of the vocabulary at the most. These new words are confined on the one hand to the military and political sector (titles, administration, etc.) and, מצד שני, to technical pastoral terms. The contrast with Arab influence is striking. While cultural pressure of the Arabs on Iran had been intense, they in no way infringed upon the entire Iranian territory, whereas with the Turks, whose contributions to Iranian civilization were modest, vast regions of Iranian lands were assimilated, notwithstanding the fact that resistance by the latter was ultimately victorious. Several reasons may be offered.”

עשרים אלף מילות בפרסית, טענת הפאן טורקית טורקית שאין מדען, אבל דיבורים כאלה יש לא. از میان واژگان ترکی که گرهاد دورفر شمرده است اغلب در زبان فارسی امروزی کاربرد ندارد و اغلب عنوانهای نظامی و جنگ و جنگ​افزار و لوازم کوچ​نشینی و نام​های افراد میباشند.

برای نمونه اردوبیگ(فرمانده‌ی سپاه)، باشلامیشی(فرماندهی)، برغو(شیپور)، توپوز (گرز)، چرخچی (راهبردکار جنگ)، سقناق(پناهگاه)، سوباشی، سیورسات، قراول، قلیچ (شمشیر)، قورچی (سلاحدار)، کوتوال(قلعه‌دارَ)، یغلق(غارت و تاراج), Aylgar(غارت و تاراج), בניין(Thjyzat מלחמה).

פחות או יותר, אנחנו יכולים לומר כי המילים Tvrkyk בשפות(מה טורקי, אזרביג'אן וטורקיים טורקיה) נוסף על בית המשפט ואת זמן היישום המארח הם ננטשו היום. עם זאת, בתחומים כמו דת ומילות פרסיים בספרות טורקית והתרבות, אמנות, מיסטיקה ונכנס לשימוש נפוץ הוא עדיין.

در ترکی بیست پسوند از فارسی برگرفته شده است در حالیکه فارسی یکی از این زبان گرفته استچی” (هرچند نظریه نیز وجود دارد که این پسوند از زبانهای ایرانی به ترکی وارد گشته است و هنوز بررسی آثار عمیق سغدی و سکایی بر زبان‌های تورکیک تمام نشده است و خود نام “מומנט” بنابر فرضیه‌های اخیر یک واژه‌ی سکایی(איראן) است).

اما ترکی-آذربایجانی(و عثمانی) بیش از بیست پسوند (که واژگان ترکی نیز با ان میسازند) از فارسی گرفته است.

הפרסי Ableitungsuffixe בAzerosmanischen אנדריאס Tietze

וינר Zeitschrift פרווה הלקוחות של המזרח (59/60) עמ '- 154-200, 1963/1964

برای نمونه پسوندهایی که ترکی آذربایجانی از فارسی برگرفته است:
یک)
آباد
سابیرآباد، کیروآباد، محمودآباد، جلق آباد..
دو)
کی
چاپکی، پولکی، دامدامکی، جانکی،
سه)
انه
عادلانه، دوستانه، شاعرانه
چهار)
باز
جانباز، قمارباز، حقه باز، اتباز، آشناباز، دوستباز، درنکباز، گپباز، گوشباز،لغباز، ماتریالباز،اجونباز ..
پنج)
چه
باغچه، کلچه، سرچه، تخچه، دوشکچه، گزنچه، گلونچه،
شش)
دان
چندان، چاجدان، گلدان، نودان، جغدان، سوددان،
هفت)
دار
مالدار، دالاندار، حسابدار، ابریقدار، ماهسولدار، امکدار، اودار،
هشت)

گاه
دستگاه، عبادتگاه، اردوگاه،
نه)
کار، گار
صنعتکار، خدمتکار، پیشکار، فداکار، گناهکار
ده)
گیر
جهانگیر، باجگیر، کفگیر، جیبگیر،
یازده)
گذار
کارگذار، عشقگذار
دوازده)
خانه
حبسخانه، دالیخانه، خسته خانه، چاپخانه، مهمانخانه، قهوه خانه، سودخانه، اپلیکخانه
سیزده)
ی
آبی، قهوه ای ، خرمایی، لاژوردی، نارنجی، دارچینی، کارپیچی، مخمری، شبلیدی،
چهارده)
استان
عربستان، ارمنستان، چلستان، داغستان، کندیستان، حبشستان، چهستان
پانزده)
کِش
آتشکش، خطکش، گجغکش، تاجکش، کیراکش، گجدکش، پیشکش
شانزده)

نامه
اغوزنامه، شهادتنامه، سلجوقنامه، هوپ هوپ نامه
هفده)
پرست
آتش پرست، بت پرست، خجل پرست، منفعت پرست، وطن پرست، گجماجپرست، بازارپرستلیک، ستلپرست، گجپرست، .
هیژده)
شناس
حقوق شناس، طبیعت شناس، ترپاقشناس،
نوزده)
وری
جونگول وری، حاجوری ،
بیست)
زاده
باجزاده، شاهزاده، پشازاده، خانزاده،

برگرفته از:

הפרסי Ableitungsuffixe בAzerosmanischen
אנדריאס Tietze
וינר Zeitschrift פרווה הלקוחות של המזרח (59/60) עמ '- 154-200, 1963/1964

پس نه تنها حروف پایه برای جمله سازی بلکه پسوندهای زیادی را ترکی از فارسی گرفته است.
حالا به چند کتاب دیگر بنگریم:

یک)
در دده قورقود حدود صد و هفتاد+ واژه فارسی است. در شهنامه دو سه تا واژه ترکی است که انها هم نام هستند و معنی خاصی در فارسی نمیدهند: قراخان، خاقان،

מילות פרסית בDedekorkut:

יום שישי, כד, Shbchragh, Shbklah, Shahbaz, מיקרו, לקנות, לעתים חמור, עיתונאי, פתאום, נוקס, PAS, ארוך, סרוואן, סוכך, Srmvz · h, שרת, צ'אק, זריזות, מסוחרר, פצוע, אסירים משוחררים …

دو)

نخستین آثار منظوم ترکی اغوزی را دولتشاه سمقرندی ذکر کرده است. حسن اغلو از خراسان است. خوب است به این شعر نگاه کنیم:

آپاردى کؤنلومو بیر خوش قمر اوز٫ جانفزا دیلبر٫
نه دیلبر!؟ دیلبر-ى شاهید٫ نه شاهید!؟ شاهید-ى سرور
من اؤلسم٫ سن بت-ى شنگول٫ صوراحى ائیله مه غولغول!
نه غولغول!؟ غولغول-ى باده٫ نه باده!؟ باده-یى احمر
باشیمدان گئچمه دى هرگیز٫ سنینله ایچدیییم باده٫
نه باده!؟ باده-یى مستى٫ نه مستى!؟ مستى-یى ساغر
شها! شیرین سؤزون قیلیر٫ میصیرده هر زامان کاسید٫
نه کاسید!؟ کاسید-ى قییمت٫ نه قییمت!؟ قییمت-ى شککر
توتوشمایینجا در آتش٫ بلیرمز خیصلت-ى عنبر٫
نه عنبر!؟ عنبر-ى سوزیش٫ نه سوزیش!؟ سوزیش-ى میجمر
ازلده جانیم ایچینده٫ یازیلدى صورت-ى معنى ٫
نه معنى!؟ معنى-یى صورت٫ نه صورت!؟ صورت-ى دفتر
حسن اوغلو سنه گرچى٫ دوعاچىدیر٫ ولى صادیق٫
نه صادیق!؟ صایدق-ى بنده٫ نه بنده!؟ بنده-یى چاکر

می شود گفت که بیشتر واژگان این شعر فارسی هستند. حالا بنگرید به کهنترین نمونه های شعری که ما داریم از رودکی یا فردوسی.. هیچ کدام واژگان انبوه بیگانه نه ترکی نه تازی ندارند. اما این شعر ترکی پر از واژه فارسی است که از همان جمله اول: خوش، جانفزا، دلبر، نه، سرور، شنگول، غلغل، باده یی، هرگر، مستی، شها، شیرین، هر، زمان، آتش، سوزش، کاسد، شکر، ممجر، دقتر، بنده ، گرچه، ولی، مه، بی، چاکر، هرگز. اینجا
..

ان واژگانی هم که فارسی نیستند بیشتر تازی هستند. چند تا هم یونانی هست مانند عنبر.. עכשיו, עם זאת, אלף מאתיים שנה יש לנו מעולם לא הייתה פעם אחת מילות תורכי פרסיים שירה ספרות פרסית הוא כל כך.

سه)
אחוז גבוה של משוררים מפורסמים Chamhhay עות'מאני תורכי ופרסיים הוא כמו רוח ולחטט במה הוא מרוחק ביותר מהערבית למילים תורכי וערבית לאנגלית הייתה השפה לאמצעי אנגלית. تنها نیم‌نگاهی به دیوان‌های ترکی نسیمی و فضولی و سایر شاعران عثمانی ترکزبان برای ثابت کردن این ادعا کافی است

برای نمونه:

صبحدم بلبل نیاز ایدیکجه گلدی نازه گل

راز عشقی در میان ایتدی آچیلدی تازه گل

اولدی صحن باغدا پیدا گل افشانلارینه

حاصلی دوندی چمن بزمنده آتشباز گل

اویمادی بیرگون هوای بلبل شوریده یه

میل ایدر دائم نسیم صبح ایله پروازه گل

بیریره جمع ایله-میش اوراق ناز و شیوه-یی

رشته جانندان ایتمیش بلبلون شیرازه گل

گوگلره ایرگوردی باقی غلغل عشقون سنون

سالمادین روی زمینه حسن ایله آوازه گل

در این شعر واژگان پارسی و سپس عربی بیش از واژگان ترکی اند!

یا به این عبارت فضولی، شاعر معروف ترکزبان عراقی بنگریم.