קישור למאמר המקורי

כפי שהוצג, דוברי שפות מאדי עתיקות, פרסיות, פרתיות וכו' תמיד בעצמם “הארי”(איראן) התקשר. השפות הנוכחיות של איראן הן גם חלק מהענף הצפון מערבי ( פרתי היא דוגמה לתקופת האמצע שלה ) ודרום מערב (הדוגמה של התקופה האמצעית היא סאסאנית פרסית) ושתי השפות הללו היו קרובות מאוד זו לזו.

אם נסתכל על קבוצות אחרות, אולי השאלה שלמעלה תיפתר. לסינים יש דיאלקטים ושפות שונות אבל מאותו שורש. שפות כמו קנטונזית- מנדרינית-טייוונית-הוי-וו- ג'ין-פינג…כל השפות הן סיניות(ולמרות שיש להם אותו שורש, הם כל כך דומים זה לזה עד שדובר שפה סינית אחת לא יכול להבין אותה.) אבל כולם סינים. בסין קיימות קבוצות אתניות נוספות שאינן חלק מהקבוצה האתנית הסינית, כמו מונגולים, אויגורים וטג'יקים. (רכזת) و غیره.

כמו כן, ביחס למדינות ערב זה מספיק, ערבית מרוקאית שונה מאוד מהערבית העיראקית ואינה מובנת. אבל מכיוון שלשפות ערבית יש שורש משותף, אנשים אלה ידועים גם בתור ערבים.

אבל ביחס לאיראנים, אנו חוזרים לאמירה הזו של אבו ריהן בירוני ומסודי:

אבו אל-חסן מסעודי כותב באל-תנביה ובאל-אשרף:«پارسیان قومی بودند که قلم‌روشان دیار جبال بود از ماهات و غیره و آذربایجان تا مجاور ارمنیه و اران و بیلقان تا دربند که باب و ابواب است و ری و طبرستان و مسقط و شابران و گرگان و ابرشهر که نیشابور است و هرات و مرو و دیگر ولایت‌های خراسان و سیستان و کرمان و فارس و اهواز با دیگر سرزمین عجمان که در وقت حاضر به این ولایت‌ها پیوسته‌است، همهٔ این ولایت‌ها یک مملکت بود، پادشاه‌اش یکی بود و زبان‌اش یکی بود، فقط در بعضی کلمات تفاوت داشتند، زیرا وقتی حروفی که زبان را بدان می‌نویسند یکی باشد، زبان یکی است وگر چه در چیزهای دیگر تفاوت داشته باشد، چون پهلوی و دری و آذری و دیگر زبان‌های پارسی.»

הערבי המקורית:

فالفرس أمة حد بلادها الجبال من الماهات وغیرها وآذربیجان إلی ما یلی بلاد أرمینیة وأران والبیلقان إلی دربند وهو الباب والأبواب والری وطبرستن والمسقط والشابران وجرجان وابرشهر، وهی نیسابور، وهراة ومرو وغیر ذلک من بلاد خراسان وسجستان وکرمان وفارس والأهواز، وما اتصل بذلک من أرض الأعاجم فی هذا الوقت وکل هذه البلاد کانت مملکة واحدة ملکها ملک واحد ولسانها واحد، إلا أنهم کانوا یتباینون فی شیء یسیر من اللغات وذلک أن اللغة إنما تکون واحدة بأن تکون حروفها التی تکتب واحدة وتألیف حروفها تألیف واحد، وإن اختلفت بعد ذلک فی سائر الأشیاء الأخر کالفهلویة والدریة والآذریة وغیرها من لغات الفرس.

(מסודי, עלי בן חוסיין: אל-תנביה וא'ל-ישרף, תיקן על ידי עבדאללה איסמעיל אל-סוי, קהיר. 1357 ש.)

אבוריהאן בירוני רואה באיראנים דוברי חוואראזמי ענף של העץ היציב של הפרסים:"ובאשר לאנשי חווארזם, גם אם הם היו ענף של עץ הפרסים"(ואנשי חוואראזם, הם ענף של העץ היציב של הפרסים (רכזת) هستند.)

מָקוֹר: אל-את'ר אל-בקיה על אל-קורון אל-ח'ליה, אבו ריהן מוחמד אבן אחמד אל-בירוני (۳۶۲ – 440 א.ה)-חקירה והשעיה: Parviz Azkaei-מוציא לאור: מורשת כתובה-מהדורה ראשונה: קיץ 1380

לכן, אבו ריהן בירוני, ששפת אמו הייתה חוואראזמי, מחשיב את עצמו סניף של איראנים. שפת החוואראזמי היא אחת מהשפות המזרח איראניות, ולכן היא שונה מאוד מכל שפה אחרת באיראן. כי השפות באיראן הן כולן (חוץ מפשטו) הם נמנים עם השפות המערביות האיראניות. כלומר, ההבדל בין שפת החוואראזמי לשפה הפרסית-דרית גדול מכל שפה איראנית קיימת באיראן של היום עם פרסית-דרית.. אבל אבו ריהן בירוני מחשיב את הח'וארזמים דוברי איראן כחלק מהעץ היציב של האיראנים.

למידע נוסף על שפת החוואראזמי:

http://www.iranica.com/articles/chorasmia-iii

האנציקלופדיה דניקה, “השפה הכורסמית”, ד.נ.מקנזי

והנה:

http://www.azargoshnasp.com/languages/Khwarazmi/khwarazmimain.htm

והנה:

C.E. בוסוורת, “חוואראזם" אנציקלופדיה של האסלאם. נערך על ידי: P. Bearman , ה. Bianquis , C.E. בוסוורת , E. של Donzel וW.P. היינריכס. בריל, 2007. בריל אונליין

עם תיאור זה, אבו ריחאן אל-בירוני מחשיב גם את הח'וארזמים כסניף של איראנים. מסודי במספר שפות איראניות כמו פהלווי (פרתי) והוא מזכיר את אזרי, פהלווי, פארסי, דארי וכו', ורואה בדוברי כל השפות הללו חלק מאותו עם איראני.. בתחילת המאמר, הראינו שהמילה “” זה לא נותן את המשמעות של דוברי דארי פרסית, אבל זה היה מילה לומדת עבור דוברי איראן. עד לתקופת קג'אר באיראן היו בעצם שלושה עמים ערבים ואיראנים(טאט/טג'יקית) וטורקית ידועה.

اما هویت قوم ایرانی چیست؟

به اندیشه‌ی نگارنده مجموع زبان‌های ایرانی(که زبان فارسی‌دری جزو آن هست و نقش زبان مشترک را نیز بازی کرده است) و اسلام ایرانی(تصوف) و اسطوره‌های ایرانی(شاهنامه/اوستا..) و دین‌های ایرانی (زردشتی و میرایی و زوروانی..) و ادبیات‌ها به زبان‌های ایرانی و ادبیات شفاهی و موسیقی‌های زبان‌های ایرانی جزو میراث مشترک قوم ایرانی است. כמו כן, ההיסטוריה המשותפת של קבוצות אלו בארץ רציפה היא גם חלק מזהות זו. הסאסאנים ושושלותיהם שלטו על כל איראן הגדולה ואף על המשפחות הסאסניות לאחר האיסלאם בצפון איראן.(טבריסטן וגילן) הם גם שלטו. אזורים מסוימים בשטח הסאסאני היו גם בשליטתם של נסיכים סאסאניים, ומסיבה זו, הסאסאנים היו הקיסרים עצמם (כלומר, המלכים שרו). כל המחוזות הסאסאניים ברורים בכתובת שפור, ועם תיאור זה, שאפור הפך את עצמו למלך “איראנים ולא איראנים” הוא ידע שהאיראנים הם העם האיראני. משפחת סאסאניד הייתה כה משפיעה שאפילו קבוצות דוברות איראן(כמו אל בויה והסמאנים) ודוברים לא איראניים כמו גזנאווידים, סלג'וקים ושארוואנשים (במקור ממוצא ערבי) Sassanian ידע המוצא. یک نگاه به جنبشهای ابومسلم خراسانی و مازیار و مرداویج و بابک و مقنعه و یعقوب و سربدران و جنبش شعوبیه ..نشانگر انست که هویت ایرانی پس از فروپاشی ساسانیان زنده بوده است و این هویت را میتوان در اشعار قطران تبریزی و شاهنامه‌ها به زبانهای کرمانجی و هورامی و لکی و لری.. והוא ראה את שחנמה של פרדוסי.

לכן, דוברי איראן ואנשים ממוצא איראני למרות המגוון התרבותי(בגלל המרחב העצום של רמת ברזג של איראן) כולם חלק מאומה איראנית אחת, או לפי ההגדרה של אבו ריהן בירוני, ענף של עץ טנוואר של האיראנים. ככזה התיאור חל גם על קבוצות עתיקות אחרות כמו סינים וערבים. לכן, שיטת ההבנה שלנו צריכה להתבסס על סופרים ילידים כמו אבו ריהן בורוני ולא על מושגים חדשים שנוצרו בברית המועצות(אומה/אתניות=דוברי שפה מסוימת). זה מאוד נורמלי שלעם יש כמה שפות מאותו שורש, ושפה אחת ליצור אומה נפרדת זה לא תואם את ההיסטוריה של איראן.. לדעתנו, וגם אבורחאן בירוני ומסודי.. דוברי איראן הם אומה אחת. כמובן שיש עוד קבוצות שאפשר לומר שסוג זה של הזעה לא חל עליהן. مانند اسلاوهای روس و لهستانی که با وجود زبان مشابهه دو تاریخ و اسطوره و ..متفاوت دارند. اما در مورد قوم ایرانی بنابر اسناد تاریخی، ما همان اساس چینی را با ایرانیان یکی یمدانیم.

הסתעפות והפרדה של שפות איראניות זו מזו וכל אחת כעם או אפילו כעם! אין בסיס להפריד בין ההיסטוריה המדעית לבין ההיסטוריה האיראנית והאיראנית (כפי שזה לא במקרה של סין) ולבסוף לייבוש הענפים מהעץ הראשי(עץ טנוואר של איראנים) זה מוביל. למשל טאצים (דוברי פרסית) אראנים היו פעם בשפע, והיסטוריונים לפני תחילת ברית המועצות מנו כ-130,000 בשנה. 1880 מוּזְכָּר. היום, לעומת זאת, במקום להרחיב, מספר זה (זה אומר שזה צריך להיות שמונה מאות אלף עם צמיחה טבעית) זה גם ירד.

כמו כן, לקיחת מספר שפות איראניות ומתן להן כינויים שונים מלבד איראניים רק יגרום לקמלה של עץ הטנבר הזה ואין לו בסיס מדעי..

האמת היא שתושבי טורקיה דוברי איראן(Zazaha/Kurmanjha) וסוריה, עיראק וארן (טלשן/טאטאס) ואוזבקיסטן (טאג'יקים) כולם חלק מתרבות משותפת ומורשת משותפת של איראן והעם האיראני כולו ויורשי Ayranyzbanan האיראניים של ציביליזציה משותפת.. גיוון תרבותי כל כך עשיר ותוסס של כל חבריה הם לטובת העם איראני והתייבשות Hrshakhhay הן בתוך איראן איראן וממנה מגיע על חשבון אינטרסים האיראניים.

מאמר זה גם הראה בבירור כי באיראן יש שבט בשם קום “פארס” אין, אבל יש עם איראני, שחלקו מדבר פרסית-דרית. לאחר איספהן וטהרן, שיראז, משהד ומוצא האתני Farsydry גיאנה קשאני וDezful וקזוין וחמדאן וקרמן יזדי…כולם איראניים, כמו שהמוצא האתני של תושבי לרצבן, קרמנג', לאק, קאלחור, גוראן, טלש, גילאק, טאג'יק, טט, לאר וכו' כולם איראניים..

סך השפות הללו הם אותם ענפים של עץ הטנוואר של האיראנים(הסניף החיצוני של העץ, כמו גם את השפה של פרס). چنانکه دیدیم روزگاری زبان‌های ایرانی دیگر حتی در اصفهان و شیراز نیز رایج بودند و علت گستردگی یک زبان مشترک ایرانی به نام فارسی‌دری بخاطر سنت ادبی آن زبان بود که تمامی هموندان قوم ایرانی (מה לגבי חאקאני משרבאן, שהיה אז דובר איראנית, ומה לגבי רודאקי בבוכרה ומה לגבי חאפז בשיראז) והיא הצליחה להפוך לשפה העיקרית בערים היסטוריות חשובות רבות.

עם איראני בהגדרה שאמרנו, בתקופתנו על פי דיאלקטים לשונם ותפוצתו הגיאוגרפית (הן בתוך ומחוץ לגבולות איראן הנוכחיים) יש לו כמה ענפים המבוססים על דיאלקטים בשפה: תיקוני רמקולי Farsydry, באלוץ', וס קלהר וגוראן וגיל ומידות וZazav טברי, Afshar, לור וכמה ענפים אחרים. כל אלה מכונים אפוא העם האיראני, בעל מוצא לשוני ותרבותי משותף והוא חי בארץ הקרויה על שמו מאז ומעולם. “איראן” קוראים להם, הם גדלים. בזמננו ניתן לראות הבדלים בניבים האיראניים(בגלל הרמה הרחבה של איראן), ובכל אחד מהדיאלקטים הללו, יש מילים שאולי ננטשו בניב אחר.. אבל העקביות שלהם, כך שהסכום של השפות / ניבים אלה אחרים מאשר כמשפחה וכל סניף של העם האיראני הוא בין הענפים האחרים, והמילים שחלות Gvyshshan יהיו מוכרות, אבל חלק מהם יש גם הבדלים פונטיים ביטוי .

לכן מונחים כגון “אומת בלוך” “אנשים לר” “מיליוני אנשים” “העם כורדי” “שבט זאזא” “עם פרסי” “שבט טלאש” “אנשי גאלש” “שבט טאט” “אנשי גילאק” “שבט זאזא” וכו' הם וירטואליים ומקודמים על ידי חוגים למטרות מיוחדות במאה זו. דוברי בלוך, כורדי, לרסטני, גילקי, טברי, לקי, דרי ממוצא איראני (שאינו כולל את כל Dryzbanan כמו אלף שנים באפגניסטן), טג'יקית, גוראן, ס ', זאזא, מאמץ, כולם חלק מאומה גדולה עם מוצא אתני וAyranyand התרבותי והלשוני משותפים נפוץ העבר Chndhzarsalh, עם מורשת היסטורית ומיתולוגיים ותרבות משותפת וארץ מורשת משותפת.. ואף אחד מהם לא יכול להיחשב לאום נפרד ומובחן מהעם האיראני. בדיוק כמו שסינים או ערבים עם שפות שונות הם כולם חלק מאומה אחת:

http://en.wikipedia.org/wiki/Chinese_language

http://en.wikipedia.org/wiki/File:Map_of_sinitic_languages-en.svg

למרות מגוון השפות הסיניות, הסינים היום נחשבים לאומה אחת. תרבות העממית איראנית והיסטוריה ושפות ממוצא האתני מיתיות. צריכה להיות מוכרות כחיצוני, מ 'וטקסטים הקאג'אריות וכו' גם מקפיד לומר. تنوع فرهنگی در یک قوم هرگز به معنی آن نیست که باعث شود که چندقوم و چند ملت از آن بوجود آیند و چنین تعریقی در رابطه با قوم چینی یا ایرانی غیرقابل قبول و غیرتاریخی است و بیشتر این تعریف غرض سیاسی دارد.

در این راستا بد نیست گفته شود که برخی از گروه‌های زبانی دیگر مانند ترک‌زبانان آذربایجان در اصل ریشه‌ی ایرانی‌زبان داشتند که بنابر دلایل تاریخی زبان‌هایشان به ترکی مبدل شد و امروز گروهی سعی میکنند که آنان را جزو قوم ترکی معرفی کنند و گروهی جزو قوم ایرانی. אבל גם ביחס לAyranyzbanan הנוכחי, פרט לזהות ההיסטורית של איראן הוא מנוס כל Ayranyzbanan למעשה חלק מהעם איראני ואת ההשפעה של מגזרים שונים של הקבוצה לקח Ghyrayranyzban (تاثیر نیز گذاشته‌اند) ولی اصل و ریشه‌ی خود را نگهداشتند. סיפח וSamanids וSassanids, ומדי והפרשה צבאית וFerdowsi, חאפז ובאבא וMrdavyzh אבן סינא וSuhrawardi, וMlapryshan שייך לכל האיראנים הם היום..

כמו גם יש לנו הפגנו, הספרות ההיסטורית הצביעה על עץ וענפיו Tnavr העם איראני. הזהות המקומית הטובה ביותר היא אותו מזהה Biruni העלה את מודעות כלליות של ההיסטוריה של מוסדות קרקע ולא חוץ זה לא. ملتهای کهن مانند چینیها نیز همین گونه هستند و چندین زبان چینی(ماندرین و کانتونیس و وو وژین و مین و گان و هویی و پینگ غیره..) אפילו מהשפות / ניביהם הפנימיים של איראן היא תרבות עממית סינית הם כולם חלק. بنابراین تمدن ایرانی نیز شامل چند زبان ایرانی هست و تمامی مردمان این تمدن جزو همان قوم ایرانی هستند که امروز از کردهای سوریه تا تاجیکهای پامیر و چین ادامه دارد.

بنابراین کسانی که قوم ایرانی را امروز پاره پاره میکنند و جدا از هم میدانند در واقع یک تمدن بزرگ و حقیقی را انکار میکنند و برخی برای حتی یک دهکده و گویشی خاص ایرانی‌ یک ملت/قوم خلق کنند(Sivand ראה בלוג בשיתוף עם שפה האיראנית שטענה). چنین افرادی دارند به بیراهه میروند زیرا هیچ گروه‌ زبانی در ایران تاریخ و هویت جداگانه از هویت مشترک ایرانی ندارد و هرشاخه‌ای که از درخت تناور ایران برچیده شود به ضرر کل تمدن ایران است و در گروه‌های دیگر مانند اعراب/اتراک میتواند حل شود و یا با عدم پیوند با سایر تمدن ایرانیان، میتواند از کشورهای بیگانه اداره و استعمار شود. و چنین ملت‌سازانی تنها دارند در ضعف و فروپاشی این قوم تاریخی ایرانی همت می‌کنند و امید است که با مقاله فوق، به اندازه‌ی کافی روشنگری شده است و نشان داده شده است که قوم ایرانی یک قوم واحد است با تنوع فرهنگی ولی همواره ریشه‌ی مشترک فرهنگی و زبانی و تاریخی و اسطوره‌ای و هیچ کدام از شاخه‌های آن را نمیتوان قوم یا تمدن جدایی دانست و تمامی گروه‌های ایرانی‌زبان تنها تیره‌هایی/شاخه‌هایی از قوم ایرانی میباشند یا همان شاخه‌ای از درخت تناور ایرانیان. ואכן, הם מעדיפים את אותם מוצרים שתעשיית עצי Vprbary Tnavr ופרחים, כל אחד מהם גם שייכים לכל האיראנים והעץ האיראני Tnavr. اما این حس و ذهن تاریخی و واقعی به عنوان قوم ایرانی واحد باید تقویت شود تا این تمدن کهن بتواند با یکپارچگی در جهان آینده رقابت کند و پیشرفت کند. כמו שהסינים לא התבדו על ידי ברית המועצות וסטלין, ועל כל שפה סינית ששורשיה בציוויליזציה הסינית(וכולם באים מאותו שורש) לא לתקן אומה נפרדת ובין כל העמים בעולם כיום מעצמה, סינית כלכלית ותרבותית, המהווה.

یک نکته آخری نیز ضروری است و آنچه در این مقاله آمده است هیچ وابستگی به تعریف ملت ایرانی یا قوم ایرانی در زمان پس از رضاشاه پهلوی اول ندارد و اصولا آن دوراه بخاطر غرض‌های سیاسی بدفهمیده شده است و خوانندگان میتوانند برای روشنگری به این سه مقاله/کتاب رجوع کنند و تعرفی ملی‌گرایی آن دوران را در آن شرایط بهتر بفهمند:

חמיד אחמדי- ממשל מודרני ועמים איראנים: שבירת היסודות של פרדיגמות נפוצות בספר המדינה המודרנית באיראן – לחריצות: ד"ר רסול אפזאלי- קום: פרסומי אוניברסיטת מופיד, 1386, מהדורה ראשונה

http://www.azargoshnasp.net/Pasokhbehanirani/drhamidahmadishaloodehshekani.htm

ד"ר. Touraj Atabaki Recasting את עצמך, דחיית האחר: פאן-טורקיזם ו"לאומיות איראנית" ואן שנדל, וילם(עוֹרֵך). פוליטיקת זהויות במרכז אסיה ובעולם המוסלמי: לְאוּמִיוּת, אתניות ועבודה במאה העשרים. לונדון, , GBR: I. ב. מַזַל שׁוֹר & חֶברָה, מוגבל, 2001

http://www.archive.org/details/RecastingOneselfRejectingTheOtherPan-turkismAndIranianNationalism

פאן-טורקיזם ואיראן-קווה בייאת-טהרן: פרדיס דנש, חברת פרסום ומחקר שירזה כיתב, 247-2386 + תשעה עמודים

http://www.bbc.co.uk/persian/arts/2008/11/081111_na_pan_turkism.shtml

http://www.azargoshnasp.net/Pasokhbehanirani/kavehabayatketabpanturkism.pdf

כמובן, נקודה זו נחוצה גם כי בשל חוסר האחדות של הצאצאים האיראנים והיעלמותם של ממשלות איראן, סוגד וח'וארזם הקדומים. (אוזבקיסטן וטורקמניסטן …) ואראן, שרוואן ואזרבייג'ן, השפה של האזורים הללו השתנתה משפה איראנית לשפה טורקית. מגמה כזו אצל טלשי וטאטי ארן במאות התשע עשרה והעשרים (בגלל המדיניות האנטי-איראנית של ברית המועצות והטורקים) ראינו.

בסופו של דבר, במאמר זה, הוכח שיש לנו עם איראני או עץ איראני עם הרבה ענפים. و جدایی هرکدام از شاخه‌ها به نفع هیچ شاخه و گروه قوم ایرانی نیست و پویایی همه شاخه‌ها و تمدن ایرانی به نفع تمامی ایرانیان است تا بتوانند در آینده با کشورهای بزرگ جهانی رقابت فرهنگی و اقتصادی و امنیتی بکنند و در عین حال به معارف و بهبود کل بشر و تمدن بشری نیز بیندیشند. אם המוח הופך להיות כמו סניף של העם האיראני, יש לנו מאות אנשים ואומה, אכן העתיד של Frvmypashd הציביליזציה האיראנית. نیاکان ایرانی ما ایرانیان هرگز چنین فکری را نداشتند و هرگز بخاطر گویش خاصی، خود را جزو قوم جداگانه نمیدانستند و همواره قومیت خود را ایرانی دانسته‌اند و میدانستند که از یک سرچشمه‌ی مشترک زبانی و فرهنگی و اسطوره‌ای و تمدنی هستند و تنوع موجود در این فرهنگ و تمدن قوم ایرانی باعث “מאות עמים ועמים” זה לא, אבל זה מצביע על הדינמיות והחוזק של ציוויליזציה. לכן, האיראנים צריכים לחשוב כמו האומות העתיקות, כמו הסינים, ויום אחד אנחנו מקווים שאיראן תתקדם כמו סין של היום..

הקובץ המצורף:

מאמרים הקשורים לעם הארי(איראן):

http://www.azargoshnasp.com/history/Aryan/qowmaryayikiya.htm

אתני-ארי – داریوش کیانی

פול, לודוויג (1998a). מיקומו של זזאקי בקרב שפות מערב איראן. בהליכי הכנס האירופי השלישי ללימודי איראן, 11-15.09.1995, קיימברידג', ניקולס סימס-וויליאמס (ed.), 163-176. ויסבאדן: רייכרט

http://www.azargoshnasp.net/languages/zazaki/zazakipositionof.pdf

http://www.iranica.com/articles/arya-an-ethnic-epithet

אריה-ה. ביילי- האנציקלופדיה דניקה

http://www.azargoshnasp.net/Pasokhbehanirani/prolegomena-to-study-kurds.pdf

G. Asatrian, Prolegomena לחקר הכורדים, איראן והקווקז, Vol.13, pp.1-58, 2009

http://www.iranica.com/articles/aryans

ארים- רודיגר שמיט - אנציקלופדיה איראניה

http://www.iranica.com/articles/isfahan-xx-geography-of-the-median-dialects-of-isfahan

הדיאלקטים החציוניים של עוספיה, חביב בורג'יאן, אישה איראנית

www.azargoshnasp.net/history/Aryan/aryanlanguagegnoli.pdf

ה “אַרִי” שפה, גררדו גנולי, המכון האיטלקי לאפריקה והמזרח, רומא, 2002

http://www.iranica.com/articles/eran-eransah

דייוויד מקנזי, "Eranshahr" באנציקלופדיה איראניה

http://www.iranica.com/articles/iran-vi-iranian-languages-and-scri נקודות

הופק על ידי Oktor Skjærvø, “שפות וכתב איראניים” באנציקלופדיה אירניקה

http://www.azargoshnasp.net/languages/zazaki/zazakipositionof.pdf

פול, לודוויג (1998a). מיקומו של זזאקי בקרב שפות מערב איראן. בהליכי הכנס האירופי השלישי ללימודי איראן, 11-15.09.1995, קיימברידג', ניקולס סימס-וויליאמס (ed.), 163-176. ויסבאדן: רייכרט

G. גנולי,"זהות איראנית כבעיה היסטורית: תחילתה של מודעות לאומית תחת האכמנים," במזרח ומשמעות היסטוי. וועידה בין לאומית (23-27 בנובמבר 1992), רומא, 1994, pp. 147-67

http://www.iranica.com/articles/iranian-identity-ii-pre-islamic-period

G. גנולי, “זהות איראנית ii. תקופה פרה-אסלאמית” באנציקלופדיה אירניקה. גישה מקוונת ב 2010 [G. גנולי, “זהות איראנית ii. תקופה פרה-אסלאמית” באנציקלופדיה אירניקה. גישה מקוונת ב 2010]

http://www.iranica.com/articles/chorasmia-index

כורסמיה- באנציקלופדיה אירניקה

שפה כוראסמית באנציקלופדיה איראניה ואנציקלופדיה של האיסלאם מאת ד.נ. מקנזי

ה “אַרִי” שפה, גררדו גנולי, המכון האיטלקי לאפריקה והמזרח, רומא, 2002.

ספרים:

פריי, ריצ'רד: "המורשת העתיקה של איראן", תורגם על ידי מסעוד רג'בניה, פרסומים מדעיים ותרבותיים, 1368
- מכירה, בהרם: "איראנוויג'", הוצאת אוניברסיטת טהראן, 1374

רודיגר שמיט (Hg.): קומנדיום של שפות איראניות. ויסבאדן (רייכרט 1989)

G. Windfuhr, The iranian Languages, Routledge, 2009